סיפורנו מתחיל בשנת 1925 ברכישת אדמות היישוב על ידי סוחר הקרקעות יהושוע חנקין מידי האפנדי הנודע מלבנון האדון סורסוק עבור הקרן הקיימת לישראל.

בשנת 1930התיישבה בכפר החורש קבוצה קטנה של פועלי ייעור וכעבור שלוש שנים, בסוף 1933עלו חלוצים ,חברי הגרעין הוינאי, גרעין של מכבי הצעיר –גורדוניה, על הגבעה הטרשית והקימו את התיישבות הקבע בכפר החורש.
בין השנים 1933-1934עסקו המתיישבים הראשונים בסלילת כבישים ובניית בתים חדשים בכפר החורש, היער שליד הקיבוץ היה מפעל נרחב של קק"ל והחברים גם עבדו בו .הקיבוץ החל בהכשרת הקרקע לחקלאות בוואדי ספסופה ועסק גם ברעיית צאן. המפעל העקרי של הקיבוץ היה ייצור חצץ והקבוצה ניגשת לייצור חצץ בקנה מידה רחב –גם עבור הקבוצה וגם עבור היישובים הסמוכים, כתחרות למחצבה בנצרת.
בכל הזמן הזה היו חברי הקיבוץ חשופים להתקפות מכל ערביי הסביבה, גם על הנקודה עצמה וגם בדרך לשטחי החקלאות שהיו בעמק. כמו כן, כל הדרכים שהובילו לטבריה וחיפה היו מותקפות באופן קבוע וגבו מחיר יקר מאנשי הקיבוץ. בשנת 1937נרצחו שני רועי הקיבוץ, חנוך מץ ושלמה גפני ובשנת 1938נרצח יוחנן פליישר על הגנת הדרך לקיבוץ. בשנה זו מצבת החברים בכפר החורש עומדת על 140איש, אישה וילד. היישוב סבל מקשיים רבים כגון: התמודדות על סביבה סלעית, בדידות, חוסר תקציב ומצב בטחוני קשה. המצב הבטחוני מחריף בשנת 1941.
בשנת 1943החלו בבניית בית ההבראה בקיבוץ, כאחד מיני בתי הבראה המוקמים ביערות ברחבי הארץ.
ענפי הקיבוץ העיקריים הם: לול, רפת, מטע, פלחה, בית הבראה ונגריה. כמו כן יש "מפעל" סריגה. המתיישבים גרים באוהלים, סוכות, צריפים ומספר בתי אבן. יש "חדר קריאה" ופסנתרים. בתאריך 07.12.1947 הוכרזה ההחלטה על מדינה יהודית. ירושלים והגליל מחוץ להסדר וכך גם כפר החורש. הגבול עובר ליד אדמות מעלול. כפר החורש נמצאת ב"מדינה הערבית". באוקטובר 1948בהגיעה הקבוצה ההונגרית נותרו רק מעטים מכפר החורש הראשונה שעד מהרה גם הם עזבו. בפברואר שנת 1949עוזבת אחרונת המשפחות, משפחת מנדל, את הנקודה.

קיבוץ כפר החורש

סיפור-מקום

1948 ההקמה מחדש

גרעין תשובה ברמת יוחנן 1946 - טרום העלייה לכפר החורש

קיבוץ כפר החורש שבהרי נצרת הוקם מחדש באוקטובר 1948 על ידי קבוצה של משפחות צעירות ויחידים, בחורים ובחורות חברי תנועת
"מכבי הצעיר" מהונגריה שעלו לארץ עם תום מלחמת העולם השנייה
סיפורו של גרעין שורשים - התקופה הראשונה: אנשי תנועת מכבי הצעיר ששרדו את תקופת הגירושים מהונגריה חזרו והתקבצו בבודפשט עם השחרור. ביניהם היו כאלו שחזרו ממחנות השמדה, אחרים ברחו או השתחררו מגיוסם ככוח עזר לעבודת פרך בצבא ההונגרי, אחרים חזרו לאחר שנשבו על ידי הצבא הרוסי והוגלו, היו ששהו במחתרת, אחרים עלו מהמסתור. רובם היו מאורגנים בתנועה כבר בימי המלחמה.
העולים הראשונים שהגיעו לארץ מבין חברי הגרעין המתהווה הם אנשי מכבי הצעיר מ"רכבת קסטנר", הקבוצה השנייה הורכבה מאנשי תנועה שהגיעו באוניות מעפילים, מאיטליה ורומניה הקבוצה השלישית שהגיעה דרך בוקרשט באוניה "מכס נורדאו" ישר לעתלית.
שמו של הגרעין הראשון: "תשובה". הקשר בין הגרעין ההונגרי לקיבוץ מצובה החל באביב 1946 וב -1 למאי 1946 החליט הגרעין ההונגרי להתאחד עם מצובה . 29 מוותיקי הגרעין ההונגרי עלו למצובה ומעולי האונייה, מקס נורדאו הועברו 26 לרמת יוחנן ו- 24 לכפר המכבי .
שם הגרעין הוחלף ל"שורשים".בערב ה -4 בפברואר 1947 הגיע לביקור אל גרעין "שורשים " במצובה וברמת יוחנן, ברוך השרוני שהיה מזכיר חבר הקבוצות. הוא הודיע להם שבלילה של מוצאי ט"ו בשבט תהייה עלייה על הקרקע בנגב באותו לילה הקימו בנקודה המיועדת גדר, מגדל מים, חדר אוכל ללא רצפה ומספר צריפים. עד עלות השחר ניצב על עומדו היישוב המאולתר. כך הוקמו באותו לילה שורשים, מבטחים ועלומה שהצטרפו ל-11 הנקודות שהוקמו בנגב בסוכות 1946.

שמה של שורשים הוסב עד מהרה לצאלים. סוכם שבצאלים תהייה תחלופה של חברים. החלק השני של הגרעין עבר להתגורר בשכונת גיבתון בפאתי רחובות ובה הוקמו מכבסה וסנדלרייה, גן ירק גדול, מפעל לקונפקציה ומפעל לליטוש יהלומים. במהלך שנת 1948 הלך והתבהר חוסר התוחלת של קיום קבוצה המפוצלת בין הנגב לרחובות והתקבלה החלטה להסתפח אל כפר החורש, כפר החורש הראשונה שסבלה מקשיי קיום וממשברים תכופים הגיעה בימי מלחמת העצמאות להתמוטטות מוחלטת. לאחר סיום הקרבות נטשו את המקום כ- 100 חברים, בהם 40 משפחות ולהם 60 ילדים.אל כפר החורש הגיעו באוקטובר - דצמבר 1948 , 108 חברים, 28 ילדים ו- 3 הורי חברים.
בינואר 1949 חיו בקיבוץ על ההר 120 חברים .